מהדורה מוערת ומאוירת להכנסת כלה מאת ש"י עגנון, המציגה את גדולתו של עגנון לא רק במספר אמן, אלא גם כמתעד החיים היהודיים במזרח אירופה במאה התשע־עשרה על כל רובדיהם וגילוייהם.

סיפורים קצרים, העוסקים בשאלות כגון הטירוף המושלם, החירות הגמורה, מקומו של החטא וכוחה של המילה הכתובה, ומעל כל אלה מרחפת שאלת החיים הראויים: האם יסתפק אדם בחיים בתוך עצמו, ואיך יוכל להתחייב לקשר אנושי של ממש.

בתום שירותו הצבאי השלים רפאל בר חלום ילדות למד טיס בארצות־הברית, יצא לאלסקה והיה לאחד מ"טייסי הבּוּש" – כינוי לטייסיה האמיצים של אלסקה. שש שנים שהה רפאל בר בארץ רחבת ידיים זו, ובמטוסים הקלים שהטיס הגיע לפינות הנידחות ביותר.

אדיפוס מלך תבי מחפש אחר רוצחו של המלך הקודם, ליוס, ומגלה במפתיע שהוא-הוא הרוצח, שליוס היה אביו וכי לאחר הרצח נשא את אמו לאישה. הסיפור על האיש שנשלט על יד הגורל וחותר בעקשנות וללא פשרות לגלות את זהותו הוא יצירת המופת של הדרמה המערבית.

דיוניסוס (בקכוס), אל היין, השיכרון וההתלהבות, חוזר לעיר הולדתו תֵבַּי. כעונש על שכופרים באלוהותו הוא מכה בשיגעון את נשי העיר, והן נוטשות את בתיהן והולכות לחגוג לאל בהרים. פֶּנתֶאוּס המלך, שבא לשם מחופש לאישה כדי להציץ בפולחנן, מתגלה ונקרע לגזרים בידי אמו.תרגום נוסף בסדרת תרגומי המופת של אהרן שבתאי.

בתגובה על תוכניתו של זאוס להשמיד את בני האדם, האל פרומתאוס גונב למענם את האש ומלמד אותם את האומנויות. כעונש הוא מוקע אל צוק סלע בירכתי העולם. בד בבד יודע פרומתאוס את סוד הזיווג שיביא לנפילתו של זאוס. את הסוד הזה אין הוא מגלה למרות הייסורים שהוא מתענה בהם.

ספר ביקורת החוקר את שירת יהודה עמיחי מראשית הופעתה, ומתמקד בעיקר בשינויים ובהתפתחויות שחלו בשירתו המאוחרת. מחקר יסוד בשירת עמיחי.

אברהם אבולעפיה, מחשובי המקובלים בימי הביניים, נודע כמייסדה של הקבלה הנבואית – זרם מיוחד בקבלה, המורה את הדרך לחוויה נבואית באמצעות טכניקות מיסטיות שונות. סוגיה מיוחדת בכתביו של אבולעפיה היא תפיסת הלשון על כל היבטיה, והיא מוצעת בספר זה יחד עם השקפותיו על התורה ועל השיטות השונות לפרשה.

יצירתו האישית היחידה של ויליאם שקספיר, ובה מן היפים והעזים בשירי האהבה שנכתבו מעולם. רוב השירים עניינם בגבר צעיר מבני האצולה, שהמשורר רוחש לו אהבת נפש, ומיעוטם עוסק באישה.

היבטים חדשים של הקבלה מוארים בספרו זה של משה אידל, המעמיד לקבלה פרשנות חדשה וחשובה. גישתו העיקרית של המחבר הִנה פנומנולוגית, והנחתו היא כי שני מוקדי העניין העיקריים של המיסטיקה הקבלית הם האקסטטי־דבקותי והתאוסופי־תיאורגי: אלה הם שני עמודי התווך של הקבלה.

הייתכן שהגולם מפראג אינו רק מיתוס? הייתכן שנוצר וחי במציאות ממש? הייתכן שהביא צאצאים לעולם? בלילות, בילדותו, מספרת־לוחשת סבתו הזקנה של אדם ליווא, גיבור הספר, את סיפורי הגולם המצמררים; ואדם, בדחף כפייתי, בניסיון למצוא פשר ומשמעות לחייו, מחפש, ללא הרף, את עצמו, את זהותו, את שורשיו. הייתכן שאדם ליווא הוא מצאצאי הגולם? אדם ליווא הוא צבר, גיבור מלחמה, יליד תל־אביב החי בירושלים. עולמו הוא עולם מורכב של ישראלי נון־קונפורמיסט, שאינו מוכן לקבל את המציאות כמות שהיא ועושה כל אשר לאל ידו כדי להבינה.