ספר זה מבהיר את מושג תת־ההכרה, המשמש כמטפורה לדרך פעולתם של תהליכים נפשיים, על משמעויותיו הרבות, תוך ניסיון לחשוף מעליו את הערפול והמסתורין שדבקו בו.

פִּנּוּקִי וְהִיפּוֹ יוֹצְאִים לְשַׂחֵק בַּגָּן הַצִבּוּרִי. פִּנּוּקִי הוֹלֵךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַכַּדּוּר שֶאָבַד לוֹ וּמוֹצֵא חָבֵר חָדָשׁ.

בִּקּוּרוֹ שֶׁל פִּנּוּקִי בְּבֵית־הַחוֹלִים הוֹפֵךְ לְהַרְפַּתְקָה מְשַׁעֲשַׁעַת, כְּשֶׁתַּנִּי נֶעְלָם לְפֶתַע, וּפִנּוּקִי, יַחַד עִם חֲבֵרָיו תַּמִּי וְרוֹנִי, מְחַפְּשִׂים אַחֲרָיו.

במשך חודשים ארוכים ניהלו מרק הלר וסרי נוסייבה דיון מעמיק, כעין משא ומתן, על הסדר שלום ישראלי־פלסטיני. הגם שלא יכלו להגיע להסכמה בכל פרט ופרט, מראים שני המחברים בבירור, שפתרון של שתי מדינות חיוני לשלום בין ישראל לעולם הערבי, ויותר מכך – שהוא אכן אפשרי.

סדרת ספרי ש"י עגנון לבית הספר. בחוברת זו נכללים הסיפורים בדמי ימיה וכן הרופא וגרושתו, פרנהיים, פנים אחרות וגבריאלה – סיפורי אהבה ומשבר, החושפים יחסים מפותלים בין איש ואישה על כל מורכבותם. אחרית דבר: פרופ' הלל וייס; הערות וביאורים: שולמית ומשה יקיר.

שארל פרו (1628–1703) היה הראשון שאסף אגדות ידועות מן המסורת הצרפתית העממית וכינס אותן בספר, אשר הופיע בשנת 1697 בשם "סיפורים ואגדות מימים עברו עם מוסר השכל – אגדות אמי האווזה". אוסף האגדות, המסופר בפשטות ובקסם רב, כולל את "היפהפייה אשר ביער ישֵנה", "החתול במגפיים", "כיפה אדומה", "כחול־הזקן", "לכלוכית", "הפיות", "ריקה בעל הכרבולת" ו"עור חמור". אגדות אלה, שהפכו נכסי צאן ברזל בספרות הילדים העולמית, זוכות כאן לתרגום עברי חדש, הנאמן למהדורה המקורית. האיורים המלווים את הסיפורים הם מעשה ידיו של האמן הנודע גוסטב דורה.

ספר זה הוא הכרך השלישי של העבודה המקיפה ביותר בדיני מס הכנסה. נושאי הספר: מיסוי רווחי הון ומיסוי בתנאי אינפלציה.

אישה אלמונית מוצאת עצמה בוקר אחד בבית חולים בעיר זרה. היא אינה זוכרת מי היא וכיצד הגיעה לשם. זמן רב היא חיה בין דמיון להזיה, תוך ניסיון קלוש לחדור למציאות, אך בהמשך היא יוצאת למסע אל עברה וצוללת בנבכי נפשה בחיפוש אחרי זהותה ומטרת חייה.

אין כל מניעה לנהל דו־שיח עם אדם שאיננו עוד, קובעת עמיה ליבליך בפתח ספרה החדש, ויוצאת להרפתקה ספרותית־פסיכולוגית מרתקת, ראשונה מסוגה. את הדו־שיח הזה, הנישא על כנפי הדמיון ופורץ את גבולות הזמן והמוות, היא מנהלת עם הסופרת דבורה בארון. בספר מובא תיאורה של סדרת מפגשים ביניהן, שנערכו כביכול בביתה של בארון שנה לפני מותה.

פִּנּוּקִי נִשְאָר לִישׁון אֵצֶל חֲבֵרוֹ רוֹנִי. הוּא שׁוֹכֵחַ לָקַחַת אִתּוֹ דָבָר חָשׁוּב מְאוֹד, אֲבָל אִמָּא שֶלּוֹ מַצִּילָה אֶת הַמַּצָּב.

אמא של רינה עוזבת את ביתה באופן מפתיע. רינה נשארת עם אביה, המדען המפוזר, ועם סבתא, שבאה לעזור בניהול הבית. אך הגעגועים לאמא, קשיי ההידברות עם אבא והחיכוכים עם סבתא מקשים עליה ומעיבים על קשריה עם חברותיה ועם גדי, המחזר אחריה בעקשנות.