בּוֹאוּ לְשַׂחֵק עִם פִּנּוּקִי! יַחַד תּוּכְלוּ לִמְחֹא כַּפַּיִם,לְכַסּוֹת אֶת הָעֵינַיִם וּלְנַפְנֵף לְשָׁלוֹם.הספר כולל בובת כפפה של פינוקי!

אִמָּא וְאַבָּא לוֹקְחִים אֶת פִּנּוּקִי לַיָּם. הִצְטָרְפוּ אֵלָיו לְבִלּוּי מְשַׁעֲשֵׁעַ עַל הַחוֹף וְגַלּוּ מָה בָּנָה מֵחוֹל, לָמָּה נָפַל לַמַּיִם, וּמִי הַחֲבֵרָה הַחֲדָשָׁה שֶׁפָּגַשׁ.

הַכַּדּוּר הָאָהוּב שֶׁל פִּנּוּקִי הִתְגַּלְגֵּל וְנֶעֱלַם בְּאֹהֶל הַקִּרְקָס. הַאִם הַפִּיל מַחְבִּיא אוֹתוֹ בֵּין הַבָּלוֹנִים? וְאוּלַי הוּא מִסְתַּתֵּר בְּלֹעַ הָאַרְיֵה? הִצְטָרְפוּ לְפִּנּוּקִי הַמְּטַיֵּל בַּקִּרְקָס וְעִזְרוּ לוֹ לִמְצֹא אֶת הַכַּדּוּר.

אם אתם מעוניינים להפתיע ולהדהים את הסובבים אתכם; אם אתם משתוקקים ללמוד את סודותיהם של עושי הלהטים הקדומים;אם אתם כמהים להבין את האמת שמאחורי האשליות המהפנטות ביותר בעולם -מצאתם את מבוקשכם!

קליאופטרה ה-7 מלכה על מצרַים לפני יותר מאלפיים שנה והיא עדיין זכורה היום כמלכה רבת-עוצמה, אישה פתיינית וקטלנית וסמל להוד והדר מלכותיים. קִראו על עולמה המפואר, בעודה מנסה להילחם כדי להגן על ארצה תחת צִלה של האימפריה הרומית בעידן של בגידות ורציחות. בעזרת קטעי זכרונות בדיוניים, שכביכול כתבה לקראת סוף חייה, מתוארת בקליאופטרה: הפרעונית האחרונההאמת שמאחורי דמותה הנצחית של אישה אגדית זו.

"העולם נחלק לשני סוגי אנשים: הגאונים, וכל השאר. זה מה שאמא שלי אומרת. בין הגאונים נמצא אחי. בין השאר נמצאת אני. קוראים לי לולה, אני בת עשר, ואני אוהבת כדורגל." לולה היא ספורטאית מצטיינת במשפחה של מוזיקאים, ובת יחידה בקבוצת כדורגל של בנים. דווקא ביום שבו היא צריכה להשתתף במשחק הכדורגל המכריע ביותר בעונה, היא מתבשרת כי עליה ללות את אחיה לתחרות פסנתר חשובה. האם תצליח לולה למצוא פתרון לבעיה? וכיצד ישפיעו החלטותיה על המשפחה? אחי הגאון מצטיין ברגעים רגישים, רעננים ומצחיקים, הנוגעים לחיי היומיום של ילדים ובני נוער. הספר מדגיש את החשיבות שבמתן כבוד לתכונות האופי ולכשרונות של כל אחד ואחד מאיתנו.

"אנו נאספים כדי להיפתח לאפשרות של ידע אמיתי על עצמנו וכדי לגלות ביחד איך להעניק משמעות חדשה לחיינו. חיפוש הוא תמיד משימה קשה כי בדרך כלל אנו חפצים למצוא תשובה מיידית. עצם החיפוש להכרת עצמנו הוא סימן לחיפוש פנימי, שרוב הזמן בלתי מורגש כמעט. אך למרות היותו חבוי הוא קיים בנו. כאשר נתחיל לפַנות את מה שמכסה אותו חיפוש, נוכל למצוא מחדש כמה שאלות... והן עדוּת חותכת לקיומו של אותו חיפוש. שאלות אלה עדיין מהדהדות בתוכנו: לָמה אני חי? מי אני? את מה באמת משרתים חיי? במי ובמה אני נותן אמון? ממה אני פוחד?" הנרייט לאן.

חדש בסדרת התרגומים הקלאסיים מאת אהרן שבתאי למחזות יווניים. בני אדיפוס, שאביהם קילל אותם, נלחמים על המלוכה בתֵבַּי. בעיר מולך אֶטֶאוֹקְלֵס, ופּוֹלִינֵייקֵס תוקף אותה בעזרת צבא אַרגוֹס. הנביא טֵיירֶסִיאַס פוסק, שרק אם יקריבו את מֶנוֹיְקֶאוּס, בן קְרֶאוֹן, תינצל העיר. העיר ניצלת, אך בני אדיפוס מתעמתים והורגים איש את אחיו. אוריפידס מסכם את מיתוס אדיפוס ובניו בחיזיון דרמתי מדהים בעוצמתו.

חדש בסדרת התרגומים הקלאסיים מאת אהרן שבתאי למחזות יווניים. אֶוּרִיסְתֶאוּס מלך אַרגוֹס רודף את ילדי הֵרַקְלֵס מעיר לעיר כדי להורגם. ילדי הרקלס מגיעים למקדש זאוס במרתון שבאַטיקָה כמבקשי חסות. לפני הקרב נודע מפי הנביאים שהניצחון יושג רק אם יזבחו לפֶּרְסֶפוֹנֵה נערה בת אצילים. אחת מבנות הרקלס יוצאת מהמקדש ומתנדבת לשמש כקורבן. לפני מותו מגלה אוריסתאוס, שעל–פי נבואה של אפולון הוא ייקבר באתונה, וכגיבור מקומי יגן על העיר מפני צאצאיהם של ילדי הרקלס, כשיתקפו בעתיד את אתונה."ילדי הרקלס" הוא הספר השלושים ושישה בסדרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יווניים. לספר מצורפים מבוא, הערות ונספח, ובו קטעי טרגדיות של אוריפידס שלא נשתמרו בשלמותן.

בעימות בין בניו של אֶדיפּוּס ליד שערי תֵבַּי מובסים אנשי אַרגוֹס. שבעת גיבוריהם נהרגים, וקרֶאון, מלך תבי, מסרב לאפשר את קבורתם. אַדְרַסְטוֹס מלך אַרְגוֹס והאמהות השכולות באים כמבקשי חסות לאֶלֶאוּסִיס שבאַטִיקָה. הם מבקשים מהמלך תֵסֶאוּס שידאג לקבל את הגופות לשם קבורה. אַייתְרָה, אמו של תסאוס, משפיעה על בנה שייחלץ לעזרת ארגוס כדי לקיים את חוקי יוון, שמבטיחים את זכויות המתים. לאחר לבטים תסאוס מחליט לצאת ולקבל את הגופות בשכנוע או בכוח. לאחר שהתבנים מתעקשים, תסאוס גובר עליהם בקרב. בסיום המחזה גופות החללים מובאות ונשרפות סמוך למקדש אלאוסיס. אֶוּאַדנֵה, אלמנתו של קֶפֶּנֶאוּס, אחד מהמפקדים, מופיעה לפתע וקופצת מצוק אל מוקד השרפה של בעלה. ל"מבקשות החסות" יש מקום ייחודי בין טרגדיות אוריפידס שעסקו במלחמה. המחזה משקף את אירועי התקופה ואת מכלול הרעיונות והנושאים הפוליטיים, שנגעו למאבק ערי יוון ולעימות בין דמוקרטיה ובין שלטון היחיד או המעטים. יש בו מבע דרמתי לנושאים שבהם עסקו חכמי המאה החמישית לפנה"ס ואפלטון ואריסטו.

חדש בסדרת התרגומים הקלאסיים מאת אהרן שבתאי למחזות יוונים. בנות דַנַאוֹס מסרבות להינשא בכפייה לדודניהן בני אַייגִיפְּטוֹס, ובכך הן מתקוממות נגד חוקי הנישואים. "מבקשות החסות" היא טרגדיה על יחסי נשים וגברים, שבה לראשונה בתולדות הדרמה ממלאות הנשים את התפקיד הראשי. "מבקשות החסות" הוא הספר השלושים וחמישה בסדרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יווניים. לספר מצורפים מבוא, הערות ונספח, ובו אוסף קטעים ממחזות של אייסכילוס שלא נשתמרו.

סיפור פשוט הוא סיפור אהבתם הנכזבת של הירשל ובלומה. בלומה, קרובת משפחה ענייה ויתומה, באה לגור בביתם של הסוחר ברוך מאיר הורביץ ורעייתו צירל. הירשל, בנם של בני הזוג, מתאהב בבלומה העדינה, אך אמו השתלטנית והתקיפה מתנגדת לקשר בין השניים ומחליטה להשיאו למינה בת העשירים. הירשל המתוסכל מנסה להדחיק את רגשותיו ויצריו העזים, וייסוריו גורמים לו לצאת מדעתו. לאחר תקופת החלמה והולדת בנו חוזרים חייו לכאורה למסלולם, אך רק לכאורה.ביד אמן טווה עגנון את סיפור ההרס של שני הבתים: בית הוריו של הירשל, שהממון הוא יסוד קיומו, בית הבז לרחמים, לרגש, להגינות ולאהבה; וביתו של הירשל, שעם הזמן הולך ונעשה דומה להוריו, ואין האהבה שורה במעונו.