שירה

חדש בסדרת התרגומים הקלאסיים מאת אהרן שבתאי למחזות יווניים. אֶוּרִיסְתֶאוּס מלך אַרגוֹס רודף את ילדי הֵרַקְלֵס מעיר לעיר כדי להורגם. ילדי הרקלס מגיעים למקדש זאוס במרתון שבאַטיקָה כמבקשי חסות. לפני הקרב נודע מפי הנביאים שהניצחון יושג רק אם יזבחו לפֶּרְסֶפוֹנֵה נערה בת אצילים. אחת מבנות הרקלס יוצאת מהמקדש ומתנדבת לשמש כקורבן. לפני מותו מגלה אוריסתאוס, שעל–פי נבואה של אפולון הוא ייקבר באתונה, וכגיבור מקומי יגן על העיר מפני צאצאיהם של ילדי הרקלס, כשיתקפו בעתיד את אתונה."ילדי הרקלס" הוא הספר השלושים ושישה בסדרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יווניים. לספר מצורפים מבוא, הערות ונספח, ובו קטעי טרגדיות של אוריפידס שלא נשתמרו בשלמותן.

בעימות בין בניו של אֶדיפּוּס ליד שערי תֵבַּי מובסים אנשי אַרגוֹס. שבעת גיבוריהם נהרגים, וקרֶאון, מלך תבי, מסרב לאפשר את קבורתם. אַדְרַסְטוֹס מלך אַרְגוֹס והאמהות השכולות באים כמבקשי חסות לאֶלֶאוּסִיס שבאַטִיקָה. הם מבקשים מהמלך תֵסֶאוּס שידאג לקבל את הגופות לשם קבורה. אַייתְרָה, אמו של תסאוס, משפיעה על בנה שייחלץ לעזרת ארגוס כדי לקיים את חוקי יוון, שמבטיחים את זכויות המתים. לאחר לבטים תסאוס מחליט לצאת ולקבל את הגופות בשכנוע או בכוח. לאחר שהתבנים מתעקשים, תסאוס גובר עליהם בקרב. בסיום המחזה גופות החללים מובאות ונשרפות סמוך למקדש אלאוסיס. אֶוּאַדנֵה, אלמנתו של קֶפֶּנֶאוּס, אחד מהמפקדים, מופיעה לפתע וקופצת מצוק אל מוקד השרפה של בעלה. ל"מבקשות החסות" יש מקום ייחודי בין טרגדיות אוריפידס שעסקו במלחמה. המחזה משקף את אירועי התקופה ואת מכלול הרעיונות והנושאים הפוליטיים, שנגעו למאבק ערי יוון ולעימות בין דמוקרטיה ובין שלטון היחיד או המעטים. יש בו מבע דרמתי לנושאים שבהם עסקו חכמי המאה החמישית לפנה"ס ואפלטון ואריסטו.

חדש בסדרת התרגומים הקלאסיים מאת אהרן שבתאי למחזות יוונים. בנות דַנַאוֹס מסרבות להינשא בכפייה לדודניהן בני אַייגִיפְּטוֹס, ובכך הן מתקוממות נגד חוקי הנישואים. "מבקשות החסות" היא טרגדיה על יחסי נשים וגברים, שבה לראשונה בתולדות הדרמה ממלאות הנשים את התפקיד הראשי. "מבקשות החסות" הוא הספר השלושים וחמישה בסדרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יווניים. לספר מצורפים מבוא, הערות ונספח, ובו אוסף קטעים ממחזות של אייסכילוס שלא נשתמרו.

"שבעה נגד תבי" היא הטרגדיה היחידה ששרדה מתוך השלוש שאייסכילוס הקדיש לסיפור בית לַאיוֹס. לאחר שנוכח ששכב עם אמו, קילל אדיפוס את בניו — אֶטֶאוֹקְלֵס ופּוֹלִינֵייקֵס — שיחלקו בחרב את נכסיו ומלכותו. אטאוקלס הופך למלך תבי, ופולינייקס, שנושא לאישה את בת מלך אַרגוֹס, תוקף את תבי עם צבא ארגוס. שבעה גיבורים יוצאים כחלוץ לתקוף את שבעת שערי העיר, ואטאוקלס מפקד בעוז ובקור רוח על הגנתה. צופה מדווח לו מי משבעת האויבים מתייצב מול כל שער, והוא מציב למולו לוחם תבני. אל השער השביעי יוצא פולינייקס אחיו, ואטאוקלס מחליט לצאת ולהילחם בו — למרות הפצרות המקהלה, שמזכירה לו את האיסור לשפוך דם קרובים. הלוחמים התבנים מנצחים, העיר ניצלת, אך האחים הורגים זה את זה, ושנאתם תמה כשדמם השפוך מתמזג. "שבעה נגד תבי" היא הטרגדיה היוונית המזעזעת והכבירה ביותר על משמעות המלחמה.

הטרגדיה "הלנה" היא גולת הכותרת של השירים והמחזות על הלנה, היפה בנשים, שבגללה פרצה מלחמת טרויה, שהיא גרעין המיתולוגיה והשירה היוונית. במחזה השנון, הקומי וההרפתקני הזה, אוריפידס הופך את המיתוס לחלוטין. הלנה לא היתה בטרויה, משום שפאריס קיבל צֶלם זהה לה שעשוי מענן, ובגלל הצלם הזה נלחמו יוונים בטרויאנים במשך עשר שנים, והעיר נהרסה. הלנה האמיתית הועברה בידי הרמס למצרים.

בחורף שנת 416 לפנה"ס כבשו האתונאים את האי מֵלוֹס, הרגו את הגברים ומכרו לעבדים את הנשים והילדים.כעבור כמה חודשים העלה אוריפידס בחגיגות הדיוניסיה את המחזה "נשי טרויה". הרקע לטרגדיה הוא טרויה שנהרסה, ושעל חוֹפָהּ נותרו רק הנשים שיחולקו כשפחות וכפילגשים. "נשי טרויה" היא הטרגדיה המופתית על זוועות המלחמה, בדומה ל"אמא קוראז'" של ברטולט ברכט.

שישה ימים לאחר שהרג את אמו שוכב אורסטס בפתח הארמון, מדוכא ורדוף בהזיותיו על-ידי האריניות. אזרחי ארגוס עומדים להתאסף ולדון אותו ואת אחותו אלקטרה למוות בסקילה. באספת העם נגזר שעל אורסטס ואלקטרה להמית את עצמם. בעזרת פילדס ובתושיית אלקטרה נרקמת תוכנית הצלה.

צילומיה האמנותיים של שי גינות יוצרים דיאלוג מורכב וייחודי עם שירי המשוררים שליקטה ובחרה, ומזמינים את הקורא למסע קסום ורב יופי.

אורסטס יוצא לארץ הטאורים בצפון-מזרח הים השחור.שם הוא נתפס ומובל אל הכוהנת במקדש לפני הריגתו, לפי נוהג ארץ ברברית זו. אך הכוהנת אינה אלא איפיגניה, אחותו של אורסטס.היא לא נזבחה באוליס כפי שהכול חשבו, אלא נלקחה מן המזבח למקדש בארץ הטאורים. תרגום נוסף בסדרת תרגומי המופת של אהרן שבתאי.

איון נולד לנסיכה האתונאית קראוסה שהפקירה אותו במערה וסברה שנטרף. לאחר שנים הם נפגשים וקראוסה, שאינה יודעת שאיון הוא בנה, מנסה להרעילו. בתגובה מנסה איון להרוג אותה, אך ברגע האחרון מגלים שניהם את קשר הדם ביניהם. תרגום נוסף בסדרת תרגומי המופת של אהרן שבתאי.

האל פן רוצה לגמול חסד לנערה כפרית שגרה בשכנות למקדשו. הוא גורם לסוסטרטוס, בחור עירוני עשיר, להתאהב בה. אך קנמון, אביה הנרגן ושונא האדם, עומד כמכשול. בתושייה ובדבקות, בעזרת המשרתים ואחיה של הנערה, ובהתערבות המזל, מתממשת האהבה. קנמון לומד לקח, והמחזה מסתיים בחתונה כפולה.

באמצעות סיפור פרומתאוס ומיתוס ירידת האדם מדור הזהב לדור הברזל הסיודוס מתאר את מקורה של העבודה, ומבאר את הזיקה הקיימת בינה לבין העוצמה המסדירה של הצדק. לאחר מכן הוא מתאר את העבודות השונות שמבצע החקלאי במעגל השנה מחריש לחריש.