בספר זה מוגש לקורא לקט נבחר של מאמרים שכתב הרמן הסה על קשת רחבה של נושאים מן החיים ומעולם הספרות. המאמרים, שנכתבו לאורך תקופה של יותר ממחצית המאה, כובשים את הלב במקוריותם ובדקוּת ראייתם, לא פחות מאשר הרומנים והסיפורים שלו.
מקורו של הספר בשתי הרצאות שנשאה וירג'יניה וולף בפני סטודנטיות על השפעת נסיבות חיי היומיום של הנשים על יצירתן. היא ביקשה לשתף את המאזינות ברעיונות שהובילו אותה למסקנה, שאשה זקוקה לכסף ולחדר משלה כדי להגיע לכלל יצירה ספרותית.
בספר זה כינס חורחה לואיס בורחס, גדול סופרי ארגנטינה, חלק מן האוסף האין־סופי של החיות הדמיוניות המצויות בתרבויות ובמיתוסים השונים בספרויות הקלאסיות והמזרחיות.
יומניו של פרנץ קפקא עוסקים בנסיונותיו הבלתי פוסקים לערוך את חשבונו ואת חשבון עולמו. התהליך הנוקב של הסתכלות בנפשו פנימה ומלנכוליה לאין שיעור עוברים במארג זה של חוויות ומעשים.
באחוזה רוסהלדה חיים בני הזוג אדלה ויוהאן פירגוט בקרע משפחתי גובר והולך. בנם הקטן פייר, בן השבע, הוא החוליה שעדיין מקשרת ביניהם. לאחר מותו של פייר נותרת האמנות אהבתו היחידה של אביו הצייר.
בספר שלושה סיפורים, המציגים שלוש תחנות בדרך לשחרור עצמי של האדם. בסיפור "נפשו של ילד" – זו המחאה נגד הכפייה של בית ההורים; ב"קליין וּוגנר" – הבריחה מהקיום הבורגני ובעיקר ממסגרת הנישואין; ובסיפור "הקיץ האחרון בחייו של קלינגסור" – פריצת הדרך לאמן היוצר החופשי.
ספרו הראשון של הרמן הסה, שבמשך השנים הפך להיות אחת מן היצירות הקלאסיות של הספרות הגרמנית החדשה. בספר נפרס לפני הקורא עולמו של צעיר המנסה למצוא את משמעות חייו ומחפש את דרכו בחברה כאמן וכסופר.
עמידתם של האסירים מול מנגנון המשטרה, שאיפתם לשמור על צלם אנוש למרות השחיקה הנוראה בעבודות הכפייה ובתנאי הרעב השוררים בגולג והניסיון התמידי להיחלץ מרשת המודיעים והמלשינים הפרוסה בתוך המחנות ומחוצה להם - הם מן הנושאים העיקריים של המסמך המזעזע שנכתב כהמשך ל"ארכיפלג גולג".
אפוס לאומי מזעזע ויחיד במינו המציג את היסטורית הדיכוי של תקופת הטרור של סטאלין ומהווה מסמך המתאר את המערכת ששינתה והרסה חייהם של מיליונים. יצירת מפתח שאין לה אח ודוגמה ברוסיה או בכל ספרות לאומית אחרת.
