ספרות מקור

סיפורם של שני נערים ונערה אחת בהרצליה של שנות החמישים מתחיל כמשחק מלים תמים, והופך עם התבגרותם למערכת יחסים משולשת ומורכבת.

מהדורה חדשה ומורחבת של המחזות ותסכיתי הרדיו מאת יהודה עמיחי.נוסף על אלו שנכללו במהדורה הקודמת משנת 1968 – "פעמונים ורכבות", "היום שבו נקבר מרטין בובר", "שטח הפקר" ו"מסע לנינוה" – רואים כאן אור לראשונה ארבעה מחזות: "לאהוב בירושלים", "לכה דודי", "להרוג אותו" ו"כנס הכיתה".

שלושה דורות של בני משפחה יהודית בתימן, החיים בצל חשדות אשר לזהותם ולטוהר כפיהם. בכל נסיונותיהם להתערות בחברה העירונית באמצעות נישואים הם נוחלים אכזבה ומפח נפש, וכך הם הולכים ונדחקים מן המרכז לשוליים ואל התערערות התא המשפחתי ואובדן השפיות.

אישה אלמונית מוצאת עצמה בוקר אחד בבית חולים בעיר זרה. היא אינה זוכרת מי היא וכיצד הגיעה לשם. זמן רב היא חיה בין דמיון להזיה, תוך ניסיון קלוש לחדור למציאות, אך בהמשך היא יוצאת למסע אל עברה וצוללת בנבכי נפשה בחיפוש אחרי זהותה ומטרת חייה.

אין כל מניעה לנהל דו־שיח עם אדם שאיננו עוד, קובעת עמיה ליבליך בפתח ספרה החדש, ויוצאת להרפתקה ספרותית־פסיכולוגית מרתקת, ראשונה מסוגה. את הדו־שיח הזה, הנישא על כנפי הדמיון ופורץ את גבולות הזמן והמוות, היא מנהלת עם הסופרת דבורה בארון. בספר מובא תיאורה של סדרת מפגשים ביניהן, שנערכו כביכול בביתה של בארון שנה לפני מותה.

שלושה מחזות מאת יוסף מונדי: "אנדרטה הפוכה", "מיסטריה אמריקאית" ו"לילות פרנקפורט העליזים", העוסקים באחדות מבעיותיו הקיומיות של הישראלי, היהודי בן־זמננו.

ברומן זה עורך יהודה עמיחי מעין יומן פיוטי של שתי התרחשויות מקבילות – דו־שיח בין גרמניה של העבר לירושלים של ההווה, כשתודעתו של המספר מלכדת אותן לשלמות אחת.

יממה בסוף החורף בביתה הירושלמי של משפחת ספורטה. אבי המשפחה נפטר לפני כמה חודשים, והאם עוברת לבית־אבות.

במבחר שלפנינו סיפורים אישיים, במידה רבה וידויים, המתלכדים לאני המאמין של יהודה עמיחי – השלמה פילוסופית עם המתרחש ונסיון פענוח בלתי פוסק של פשר החיים. גיבוריו של עמיחי מתבוננים מתוך גבולות חייהם הפרטיים אל עולם רב־ניגודים של אהבה, של חיים ושל מוות.

אוסף גדול של סיפורי עם יהודיים, בהם סיפורי מסתורין שמקורם בימי הביניים, נובלות חסידיות, מעשיות שנדפסו בדורות עברו בקונטרסים נידחים, אגדות שנרשמו מפי השמועה בעצם ימינו אלה, ואנקדוטות אחדות שעל גבול ההלצה.

פרשת היעלמו של "מתתיהו", פסלו הנודע של בוריס ש"ץ, מייסד מוזיאון "בצלאל" בירושלים, היא הרקע לסיפור זה, שבו מנסה חוקר אמנות ירושלמי לפענח את התעלומה.