כתבי ש"י עגנון

שלושה־עשר הסיפורים המכונסים בספר זה מספרים על דורות שונים בארץ־ישראל, ובהם יהודים חרדים מן היישוב הישן, עסקנים, סופרים ונשים מימי העלייה השנייה, יהודים לפני גירושם בידי היטלר מגרמניה ואחרי עלייתם לארץ – ולצדם רבים מבני היישוב בימי המנדט הבריטי ובשנים הראשונות של מדינת ישראל; אחדים מהם מכרים ותיקים מתמול שלשום, משירה ומעידו ועינם.

נקודת מוצא ובסיס ליצירתו זו של עגנון היא תמונת העם היהודי ותולדותיו, כפי שנצטיירה בעיני רוחו. תמונה זו היא פרי בקיאות מאין כמוה בתולדות העם, במשאביו הרוחניים ובתלאותיו, מאז חורבן הבית ובכל דורות הגלות, ופרי דמיון פורה של סופר גדול. בשני הסיפורים הגדולים הכלולים בספר, נוסף על שניים קצרים יותר, מספר עגנון את תולדות משפחתו במשך מאות שנים, ואמת היסטורית ודמיון של משורר משמשים בהם בערבוביה.

בכינוס הסיפורים לספר נפרסת לנגד עינינו תמונה רחבה של חיים יהודיים עשירים, על חגיהם, על אורחם ושיגם, מעשה אמן חודר ראוּת, המצייר במכחול לשונו עולם ומלואו. יצירותיו, השאובות מתוך חוויות הזמן והמקום שעברו על המספר, זכו בדרך של סיפורים ארוכים וקצרים כאחד, להיות עדות חיה לעולם יהודי שחרב.

בכרך זה נאספו מכתבים שכתב עגנון לאשתו אסתר ואחדים ממכתביה אליו בין השנים תרפ"ד–תרצ"א (1924–1931). מתוך המכתבים עולה סיפורה של תקופה בחייו, שבחלקים ממנה חי בגפו, בארץ־ישראל ובגרמניה, רחוק מאשתו ומשני ילדיו.

בספר זה נאספו מסות ביוגרפיות על מרטין בובר, גרשם שלום, זלמן שוקן ודברים שכתב עגנון על דמויות מהעלייה השנייה. כן כלולים בספר פרקים אוטוביוגרפיים, ובצדם מאמרים בענייני לשון וסגנון.

סיפורים על תורה, נביאים וכתובים, על ספרים חיצוניים ותרגום; על כתיבת ספר תורה, קריאת ספר תורה, לשון הקודש, אותיות, טעמים ועוד.

סיפורה של העיר בוטשאש, שמתוכו עולה תמונת העיירה היהודית בפולין. בוטשאש, שאותה עזב עגנון בהיותו בן שמונה־עשרה בלבד, שימשה רקע לרבות מיצירותיו, אך משעלה הכורת עליה ועל שאר קהילות אירופה, הפכה להיות כסמל לעיר היהודית שחרבה.

מנפרד הרבסט, מרצה להיסטוריה באוניברסיטה, המתקרב לגיל העמידה ואביהן של שתי בנות בוגרות, נקרע בין החיבה והרגשת הנאמנות אל אשתו המסורה, שאך זה ילדה לו בת שלישית, לבין חבלי תשוקתו אל האחות שירה. כיצד ינווט הרבסט המעודן, חלש האופי, בין רגשותיו ותפקידיו הסותרים של בעל, אב ומאהב שנפשו יוצאת אל האישה הזרה? כיצד ימשיך לקדם את כתיבת ספרו הגדול במערבולת שנקלע לתוכה?

לאחר שנעדר מעיירת הולדתו שנים רבות, שב עגנון לבקרה בקיץ 1930. שבעת ימי שהותו בה הולידו את הרומן הגדול אורח נטה ללון. האורח, בן דמותו של הסופר, עושה בשבוש (היא בוצ'אץ') כמעט שנה, והוא עֵד להתפוררותה ולחורבנה של יהדות גליציה בעולם החדש שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

כרך זה מכיל את הסיפורים "הנדח", "והיה העקוב למישור" ו"בלבב ימים", ואת קובצי הסיפורים "תכריך של סיפורים", "באהל ביתי", "דורות עולמים", "סיפורים של שבת", "פולין / סיפורי אגדות" ו"סיפורים נאים של ארץ ישראל".