יהדות

האם הדמוקרטיה משרתת את אויביה, משום שמגזרים פונדמנטליסטיים דורשים בשמה שוויון זכויות, בשעה שהם רומסים כל שביב של ביטוי חופשי מחבריהם? עד כה התמקדו חוקרי הפונדמנטליזם בניתוח אידאולוגיות דתיות ואלימות. זהו הספר הראשון המתחקה אחר המנגנונים הפסיכולוגיים היוצרים את האדם הרובוטי, הפועל בשם אמת אחת.

מפגש מרתק בין הדפים העתיקים של התלמוד, שנכתבו בבבל לפני כאלפיים שנה, לבין האקטואליה הבוערת ביותר. עמנואל לוינס פותח תחום חדש למחקר ועיון, המאפשר לכל אחד מן הצדדים במפגש לגלות את הלוז של קיומו וחיוניותו.

ספר זה מתחקה אחר עקבותיו של המשיח הקומראני. הטענה המרכזית של הספר היא, כי סיפור חייו ומותו של המשיח הקומראני עמד ביסוד תודעתו המשיחית של ישו. בסיום הספר מוצעת האפשרות לזהות את המשיח הקומראני עם דמות היסטורית, הנזכרת בכתביו של יוספוס פלוויוס ובספרות חז"ל.

ספר זה הוא קריאה חדשה בספר יצירה – כתב החידה הקצר ועז הביטוי שהטביע חותם עמוק על היצירה הדתית היהודית בכללה, ובעיקר על תורת הקבלה, הבנויה על יסודו ומהווה לו פירוש. ליבס מקנה לספר משמעות ברורה בהפנותו לראשונה את הזרקור אל עיקרו, שהוא תורת היצירה האנושית, ובהצביעו על כך שפרטי ידע כעין מדעי הובאו בו דווקא כדי לבולמם, והריסתם היא־היא היצירה.

ספר זה מציע לראות בחסידות חלק מתולדותיה של המזיגה בין הקבלה והמאגיה, שהתפשטה באירופה החל בתקופת הרנסנס. החסידות, שהיא השלב החשוב האחרון של המיסטיקה היהודית, מהווה תופעה מורכבת שהשפיעה על שכבות רבות ביהדות מזרח אירופה. ספר זה מתאר את הזיקה שבין הדרך המובילה לחוויית דבקות עם האין האלוהי לבין החזרה משם.

האם הקריאה אל האותנטיות האישית, הבוקעת מיצירותיהם של רוסו, קירקגור, ניטשה, היידגר, סארטר, קאמי ואחרים, היא גחמה רומנטית בלבד – או שמא הד למצוקת נפש אמיתית בתקופת דמדומים זו או אחרת? האם נוכל להצית מחדש את ניצוץ זהותנו האישית מן האמונה האותנטית הלוהטת נוסח אברהם, אביר האמונה של קירקגור – או שמא נעדיף להתעורר במערת החילוניות בחברת זרתוסטרא של ניטשה וגיבורי הכפירה של קאמי, הרוקדים בחיוניות יצירתית גם על סף התהום? שאלות אלה ואחרות מועלות בספר זה ונידונות בשפה בהירה השווה לכל נפש.

מרדכי רוטנברג פיתח בספריו גישה דיאלוגית לחקר היחס בין הפסיכולוגיה והדת. על סמך ניתוח מקורות מהמסורת היהודית הוא טוען, שמתוך הקשר הסמנטי בין יצר ליצירה משתקף מודל מורחב של מיניות, שעל פיו דחף היצר הפיזיולוגי כולל ומזין את אנרגיית היצירה הרוחנית.

בספר זה עוסק מרטין בובר בתיאור דיוקנו של משה ובחשיפתו כאישיות היסטורית, שהשפיעה על התפתחות האמונה הישראלית. בובר חוקר את האפיזודות השונות של חיי משה ואת האגדות והמיתוסים שנרקמו סביבם במקורות.

במשך שלושים שנה החליפו ביניהם בטי ובנה גרשם שלום מכתבים. אף־על־פי שהמכתבים המקובצים כאן עוסקים בענייני יומיום, ואולי דווקא משום כך, הם פותחים צוהר לחיי יהדות גרמניה.כאשר שלום מתאר את היקלטותו בארץ־ישראל ואת התפתחותו המדעית, מתארת אמו את תהליך הפיכתה לזרה בגרמניה.

ר' מנחם רקנאטי, שפעל באיטליה בשלהי המאה השלוש־עשרה ובראשית המאה הארבע־עשרה, היה מחשובי המקובלים של ראשית הקבלה. מונוגרפיה זו היא הסקירה הנרחבת הראשונה על אודותיו, והיא מטפלת במכלול הנושאים הקבליים שהעסיקו את רקנאטי על רקע התפתחות הקבלה במאת השנים שלפניו.

ספר זה מטפל לראשונה באופן מקיף בחומרים הספרותיים, העוסקים ביצירת גולם, מן העולם העתיק עד לתקופה המודרנית; מוצגות בו הדרכים המגוונות שבהן הובן הגולם בשיטות המיסטיות השונות.

אברהם אבולעפיה, מחשובי המקובלים בימי הביניים, נודע כמייסדה של הקבלה הנבואית – זרם מיוחד בקבלה, המורה את הדרך לחוויה נבואית באמצעות טכניקות מיסטיות שונות. סוגיה מיוחדת בכתביו של אבולעפיה היא תפיסת הלשון על כל היבטיה, והיא מוצעת בספר זה יחד עם השקפותיו על התורה ועל השיטות השונות לפרשה.