מחזות יווניים

לצד השירה היוונית הקלאסית, מהומרוס ועד למשוררים ההלניסטיים, עומד אוסף האפיגרמים הענקי, "האנתולוגיה היוונית". אוסף זה מונה כ-4,000 אפיגרמים – שירי "כתובות" – שנכתבו במשך למעלה מאלף שנים, תחילה ביוון, מהמאה השביעית לפנה"ס

המילה היוונית "אנתולוגיה" פירושה "לקט פרחים". ואכן, ספר זה מציג לקט עשיר ממיטב השירים שנכתבו ביוונית, במגוון סוגות, החל מהומרוס (במאה השמינית לפנה"ס) וכלה במֶלֶאַגרוס (במאה הראשונה לפנה"ס).

סְטרֶפּסיאדֵס, איכר אתונאי, מחליט לשלוח את בנו המפונק והפזרן למכון החשיבה של סוקרטס כדי שילמד ללהטט בלשונו ויחלצוֹ מהחובות שצבר בגללו. הבן, פֵיְדיפִּידֵס, נדרש לבחור את מורו לעיני קהל האזרחים, כאשר על התפקיד מתמודדים הטיעון המוצדק, השמרן, המייצג את האמת ו

"עושר", הקומדיה האחרונה שהעלה אריסטופנס על הבמה, היה האהוב והמקובל מכל מחזותיו של אריסטופנס. הקומדיה אקטואלית בפרט בימינו, שבהם מרבים לדון בפער המתרחב בין הרוב המתרושש למיעוט המתעשר.

פינדרוס נחשב לגדול המשוררים הליריים של יוון בעולם העתיק. ספר זה הוא הקובץ הראשון של מזמורי פינדרוס בתרגום אהרן שבתאי.

"איליאדה" פותחת את מסורת ספרות המערב, ועד היום היא היצירה החשובה, הנקראת והמתורגמת מכולן, שהשפיעה בכל הדורות על השירה, הדרמה, הסיפור והרומן. האפוס הנודע מגולל את סיפור המריבה המרה בין המלך אגממנון ובין אכילס ואת תוצאותיה הטראגיות.

אפוס מפורסם זה מגולל את מסעו של אודיסאוס, מלך איתקה, בדרכו הארוכה ורבת התהפוכות מטרויה בחזרה למולדתו. בשובו אל אשתו פנלופה לא תמו תלאותיו. הוא נאלץ להיאבק במחזריה הרצחניים, אך גובר עליהם ומצליח לחזור ולשלוט באי.

חדש בסדרת התרגומים הקלאסיים מאת אהרן שבתאי למחזות יווניים. בני אדיפוס, שאביהם קילל אותם, נלחמים על המלוכה בתֵבַּי. בעיר מולך אֶטֶאוֹקְלֵס, ופּוֹלִינֵייקֵס תוקף אותה בעזרת צבא אַרגוֹס. הנביא טֵיירֶסִיאַס פוסק, שרק אם יקריבו את מֶנוֹיְקֶאוּס, בן קְרֶאוֹן, תינצל העיר. העיר ניצלת, אך בני אדיפוס מתעמתים והורגים איש את אחיו. אוריפידס מסכם את מיתוס אדיפוס ובניו בחיזיון דרמתי מדהים בעוצמתו.

חדש בסדרת התרגומים הקלאסיים מאת אהרן שבתאי למחזות יווניים. אֶוּרִיסְתֶאוּס מלך אַרגוֹס רודף את ילדי הֵרַקְלֵס מעיר לעיר כדי להורגם. ילדי הרקלס מגיעים למקדש זאוס במרתון שבאַטיקָה כמבקשי חסות. לפני הקרב נודע מפי הנביאים שהניצחון יושג רק אם יזבחו לפֶּרְסֶפוֹנֵה נערה בת אצילים. אחת מבנות הרקלס יוצאת מהמקדש ומתנדבת לשמש כקורבן. לפני מותו מגלה אוריסתאוס, שעל–פי נבואה של אפולון הוא ייקבר באתונה, וכגיבור מקומי יגן על העיר מפני צאצאיהם של ילדי הרקלס, כשיתקפו בעתיד את אתונה."ילדי הרקלס" הוא הספר השלושים ושישה בסדרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יווניים. לספר מצורפים מבוא, הערות ונספח, ובו קטעי טרגדיות של אוריפידס שלא נשתמרו בשלמותן.

בעימות בין בניו של אֶדיפּוּס ליד שערי תֵבַּי מובסים אנשי אַרגוֹס. שבעת גיבוריהם נהרגים, וקרֶאון, מלך תבי, מסרב לאפשר את קבורתם. אַדְרַסְטוֹס מלך אַרְגוֹס והאמהות השכולות באים כמבקשי חסות לאֶלֶאוּסִיס שבאַטִיקָה. הם מבקשים מהמלך תֵסֶאוּס שידאג לקבל את הגופות לשם קבורה. אַייתְרָה, אמו של תסאוס, משפיעה על בנה שייחלץ לעזרת ארגוס כדי לקיים את חוקי יוון, שמבטיחים את זכויות המתים. לאחר לבטים תסאוס מחליט לצאת ולקבל את הגופות בשכנוע או בכוח. לאחר שהתבנים מתעקשים, תסאוס גובר עליהם בקרב. בסיום המחזה גופות החללים מובאות ונשרפות סמוך למקדש אלאוסיס. אֶוּאַדנֵה, אלמנתו של קֶפֶּנֶאוּס, אחד מהמפקדים, מופיעה לפתע וקופצת מצוק אל מוקד השרפה של בעלה. ל"מבקשות החסות" יש מקום ייחודי בין טרגדיות אוריפידס שעסקו במלחמה. המחזה משקף את אירועי התקופה ואת מכלול הרעיונות והנושאים הפוליטיים, שנגעו למאבק ערי יוון ולעימות בין דמוקרטיה ובין שלטון היחיד או המעטים. יש בו מבע דרמתי לנושאים שבהם עסקו חכמי המאה החמישית לפנה"ס ואפלטון ואריסטו.

חדש בסדרת התרגומים הקלאסיים מאת אהרן שבתאי למחזות יוונים. בנות דַנַאוֹס מסרבות להינשא בכפייה לדודניהן בני אַייגִיפְּטוֹס, ובכך הן מתקוממות נגד חוקי הנישואים. "מבקשות החסות" היא טרגדיה על יחסי נשים וגברים, שבה לראשונה בתולדות הדרמה ממלאות הנשים את התפקיד הראשי. "מבקשות החסות" הוא הספר השלושים וחמישה בסדרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יווניים. לספר מצורפים מבוא, הערות ונספח, ובו אוסף קטעים ממחזות של אייסכילוס שלא נשתמרו.

"שבעה נגד תבי" היא הטרגדיה היחידה ששרדה מתוך השלוש שאייסכילוס הקדיש לסיפור בית לַאיוֹס. לאחר שנוכח ששכב עם אמו, קילל אדיפוס את בניו — אֶטֶאוֹקְלֵס ופּוֹלִינֵייקֵס — שיחלקו בחרב את נכסיו ומלכותו. אטאוקלס הופך למלך תבי, ופולינייקס, שנושא לאישה את בת מלך אַרגוֹס, תוקף את תבי עם צבא ארגוס. שבעה גיבורים יוצאים כחלוץ לתקוף את שבעת שערי העיר, ואטאוקלס מפקד בעוז ובקור רוח על הגנתה. צופה מדווח לו מי משבעת האויבים מתייצב מול כל שער, והוא מציב למולו לוחם תבני. אל השער השביעי יוצא פולינייקס אחיו, ואטאוקלס מחליט לצאת ולהילחם בו — למרות הפצרות המקהלה, שמזכירה לו את האיסור לשפוך דם קרובים. הלוחמים התבנים מנצחים, העיר ניצלת, אך האחים הורגים זה את זה, ושנאתם תמה כשדמם השפוך מתמזג. "שבעה נגד תבי" היא הטרגדיה היוונית המזעזעת והכבירה ביותר על משמעות המלחמה.