במתנ"ס ישן בלב שיכוני יפו מתכנסת אחת לשבוע להקת תיאטרון קהילתי. ערב אחד בשבוע זוהי הבמה שעליה בוראים השחקנים עולמות, מתמודדים עם פחדים, מתגברים על הביישנות, מציגים את כשרונם וחושפים זכרונות אינטימיים.
עמיה ליבליך, שהצטרפה ללהקה לפני שנים אחדות כשחקנית פעילה, ראיינה את חבריה, השחקנים החובבים, ואת במאיות הקבוצה והעלתה על הכתב את סיפורם המרגש. קבוצת אנשים רבגונית זו מגוללת סיפורי חיים מרתקים, מלאי תעוזה וכוח רצון, אמונה וכוחות נפש.
בין הראיונות שזורים פרקים, החושפים בגילוי לב נדיר את מסעה האישי של המחברת ומציגים את עבודתה הדרמתית של הקבוצה. בהומור ובאמפתיה נפרסת לעיני הקורא רקמה ססגונית של חיים, החורגים מהיומיומי וחותרים לרגע ההתגלות.
עמיה ליבליך היא פרופסור לפסיכולוגיה. זהו ספרה העשירי בהוצאת שוקן, אחרי חיילי בדיל על חוף ירושלים, קיבוץ מקום, אביב שנות, חוץ מציפורים, רקמות, דודה למחצה, גלגולו של מקום, סדר נשים, ערק לארוחת בוקר ואל לאה (הקיבוץ המאוחד). ספרה ילדי כפר עציון זכה בפרס בהט לשנת 2006.
"סיפורה של ליבליך עם קבוצת התיאטרון הוא מסע גילוי, התחדשות אישית והזדמנות להתוודע לחשיבותו ולתוקפו התרבותי של התיאטרון הקהילתי...
הספר עוסק בשאלות כמו מי הם האנשים המשתתפים בתיאטרון קהילתי ומה משמעותה של ההשתתפות עבורם. מיומנותה של הכותבת בהקשבה לזולת, ויכולתה לדובב את מרואייניה ולמצוא את הייחודי לאישיותם, מאפשרות לקוראים להיפגש עם סיפורים אנושיים עד כאב.
בהמשך הקריאה בספר מצאתי את עצמי מתרגשת, צוחקת, מתפעלת ומזדהה עם סיפוריהם של חברי קבוצת התיאטרון, וחושבת על הקשב והאמפתיה המאפשרים להם להישמע. כל סיפור הוא הוכחה לכוח האנושי ולגדלות הנפש של המרואיינים. ביחד ולחוד משמשים קולותיהם מקור נחמה. כל סיפורי החיים מופיעים בשמות בדויים, והחברים אישרו את פרסומם לאחר שקראו טיוטות ותיקנו אותן. לעומת זאת, סיפורה של ליבליך, כמתבקש מכלי המחקר, גלוי. היא אינה רק דמות פעילה במעשה היצירה התיאטרונית, אלא גם כותבת את הנראטיב שלה בכנות כובשת... תופעה תרבותית מרתקת ושוקקת חיים, שעד כה כמעט שלא זכתה לעיון ולדיון, ודאי לא מהפרספקטיבה המחקרית המוצעת בספר."
"'תראו אותי' הוא מתנה ליוצרי ולחוקרי תיאטרון קהילתי ולסטודנטים לתיאטרון, העושים את צעדיהם הראשונים בתחום."
דורית ירושלמי, הארץ
"אחרי ספרה המוצלח 'ערק לארוחת בוקר', שוב הצטרפה עמיה ליבליך לקבוצת אנשים שלא ידעה כמה רב המשותף בינה וביניהם: תיאטרון חובבים ביפו; ושוב היא מיטיבה לתאר אותם ולהישמר מרדוקציה: הספרים שלה הם הצצה מעניינת אל חייו הרגילים של הזולת."
פאר פרידמן, מעריב
"הסבלנות והחמלה שלה כלפי אחרים מידבקות והופכות את הספר לשיר הלל קטן לכל מה שאנושי, מביך ומרגש."
שחר גולן שריג, ידיעות תל-אביב
"'תראו אותי!' אמנם עוסק בתיאטרון, אבל הוא בעיקר ספר על אנשים ועל היכולת של כל אדם באשר הוא לגרום לנו להתרגש ולהתעניין בהיסטוריה האישית שלו."
זיו רביב, שבועון ידיעות רמת גן
"הסיפורים הנפרשים לעיני הקורא מדהימים בכנותם, כובשים בתמימותם, בתעוזתם, כל השחקנים כאחד רוצים להצליח, כמעט כולם באו מבתים קשים, הורים מגבילים, בני זוג שרצו להצר את צעדיהם... תיאטרון מעניק לאנשיו מעין טיפול נפשי... ביד עדינה אך בוטחת משרטטת עמיה את דמותם ואת סיפורם המרתק של חבריה לקבוצה. כל סיפור כזה הוא הוכחה ניצחת לגדלות הרוח ולכוח האנושי המפעם בכל אחד מהגברים והנשים אותם ראיינה.
העיסוק באנשים ובסיפור האישי שלהם מהווה דוגמא ומקור אישי לנחמה."
תפוז בלוגים, הבלוג של שוגי21
שם הספר: | תִראו אותי! |
---|---|
שם הספר בלועזית: | Look at me! |
הוצאה לאור: | הוצאת שוקן |
בשיתוף עם: | מבצע לעידוד השוהים בבידוד |
נושאים: | |
הופעה: | 2010 |
שפה: | עברית |
כריכה: | רכה |
דאנאקוד: | 40-10987 |
---|---|
דאנאקוד דיגיטלי: | 40-9010987 |
ISBN: | 978-965-19-0780-7 |
פורמט: | 21X13.5 |
מס' עמודים: | 359 |
משקל: | 440 גרי |