שירתו של יהודה עמיחי היא מעמודי התווך של השירה העברית המודרנית. חידושיו מתגלים בירידה מן השגב השירי אל לשון היומיום ומן הלאומי אל האישי. הצירים שעליהם סובבת שירתו – מלחמה, אהבה, אלוהים, ילדות, הזמן והארץ – מצטרפים לכעין יומן אישי, שמתוכו עולים הנושאים האוניברסליים, המעסיקים את כולנו.
מעל לכול יש בשירת עמיחי מסר של אהבה, של הקשבה ושל הבנה הדדית כמפלט ממצוקות הקיום, ממלחמות ומכאב.
יהודה עמיחי נולד ב־1924 בווירצבורג שבגרמניה ונפטר בירושלים בשנת 2000.
בשנת 1982 זכה בפרס ישראל.
