בספר זה עוסק מרטין בובר בתיאור דיוקנו של משה ובחשיפתו כאישיות היסטורית שהשפיעה על התפתחות האמונה הישראלית.
בובר חוקר את האפיזודות השונות של חיי משה ואת האגדות והמיתוסים שנרקמו סביבם במקורות. באגדות אלה הוטבע "כוח האמונה" של העם והפך מחיוּת טבעית לחיוּת היסטורית, ובהן מתמזגים עצמותו של היחיד ו"חיי הציבור". בובר משריש את אמונת ישראל בתשתית קדמונית מיתית, שבה הוא מוצא את "נשמת היהדות" ואת מקורות הזיכרון הקיבוצי היהודי.
ייחודו של הספר אינו רק בהצגת השורשים המקראיים לקניינה של תרבותנו; פן אחד הוא ההפניה לאינדיווידואליות העולה מתוך היות היחיד מושרש בחברת עמו, והפן האחר מתגלם בזכרון הדורות הנחיֶה כחוויה אישית, ומתווה את דרכו של אדם לקראת תיקון עולם.
שתי ההדפסות הראשונות של משה אזלו לפני שנים, ועתה הוא מופיע מחדש בעריכתו של הפרופסור אברהם שפירא, שאף הוסיף מסת מבוא.