שירתו של יהודה עמיחי היא מעמודי התווך של השירה העברית המודרנית. חידושיו מתגלים בירידה מן השגב השירי אל לשון היומיום ומן הלאומי אל האישי. הצירים שעליהם סובבת שירתו – מלחמה, אהבה, אלוהים, ילדות, הזמן והארץ – מצטרפים לכעין יומן אישי, שמתוכו עולים הנושאים האוניברסליים, המעסיקים את כולנו.
מעל לכול יש בשירת עמיחי מסר של אהבה, של הקשבה ושל הבנה הדדית כמפלט ממצוקות הקיום, ממלחמות ומכאב.
יהודה עמיחי חתן פרס ישראל לשנת 1982.
