הרומן ימים תמים הוא רצף של תמונות ילדות המועלות מן הזיכרון בנוסח "זרם התודעה". מן הרגע המכריע של פקיחת עיניה כתינוקת מציגה גיבורת הרומן את העולם מנקודת מבטה במונחים חושיים ורגשיים ההולכים ומתפתחים: החל ברסיסי מראות וצלילים, מילים וקולות, דרך התגבשות התודעה והיבנות עולם של דמויות והתרחשויות, וכלה בניצני ההתבגרות ואהבה ראשונה.
בדייקנות קפדנית, בעדינות ובעוצמה מצליחה בת־שבע שפירא לעצב מחדש חוויות ראשוניות ולברוא בתנופה סגנונית עולם שלם, רב־גוני, מלא דקויות והומור, עולם החורג מן האישי והמשפחתי גם אל הנוף החברתי והנוף העירוני המוכר של תל־אביב וגבעתיים בשנות החמישים.
הישגה הספרותי, בעיצוב הלשוני והסגנוני, והישגה הרגשי־תוכני מתאפיינים בשילוב בין עושר ודיוק, פיוט ופונקציונליות ובחתירה למשמעות.
בת־שבע שפירא היא עורכת וכותבת של יחידות לימוד באוניברסיטה הפתוחה וכן עוסקת במוזיקה. עד היום פרסמה ספר שירים לילדים, השמים בעצם נוגעים באדמה. ימים תמים הוא יצירתה הראשונה בפרוזה.
עמודים מהספר
