האל דיוניסוס, המחופש להרקלס, יורד עם עבדו לשאול כדי להעלות משם משורר, על־מנת שתינצל המדינה ויתקיימו חגיגות התאטרון. האדון ומשרתו עוברים תלאות ותהפוכות, עד שדיוניסוס מתקבל אצל המתים ומתמנה לשופט בעימות על כתר השירה הדרמתית. בדו־קרב המלומד והפארודי, שהוא הפואטיקה הראשונה שנכתבה (לפני זו של אריסטו), מנצח אייסכילוס את אוריפידס, וזוכה לקום לתחייה ולשוב יחד עם האל.
זוהי הדרמה האחרונה שנכתבה במאה החמישית, כמה חודשים לפני מפלת אתונה וכניעתה. הצפרדעים הוא רקוויאם לשירה, לתרבות ולאתונה, והרעיון הדון־קישוטי (או הג'ויסי) שמשתמע מבעד למספד הזה הוא, שהטרגדיה וערכיה הנעלים, המכלכלים את התרבות והמדינה, יכולים מכאן ואילך לשרוד ולחגוג רק כפארודיה וכקומדיה.
זהו הספר החמישה־עשר בסדרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יווניים. המתרגם הוסיף מבוא נרחב והערות, וכן נספח תרגומים: ההימנון למוזות מאת הסיודוס, ומשירי היפּוֹנַקס.