"אני השומר המופקד על סיפורי משפחתי. אני המבטיח את כבודה. אני המגן על מסורותיה. אלה חובותי כבן בכור לאב כורדי, נאמר לי. ואף על פי כן, עוד בטרם נולדתי כבר התמרדתי." כך נפתח סיפורו של אריאל צבר על אודות אב ובנו והעולמות שהפרידו ביניהם: כורדיסטן, ישראל וארצות הברית.
בכפר הנידח זאכו השתמרה מובלעת של יהודים כורדים שנשכחו מלב במשך קרוב ל-3000 שנה. הם היו דוברי ארמית. חלקם היו אנאלפביתים והאמינו באמונות תפלות, אך היו ביניהם גם מיסטיקנים ומספרי סיפורים, סוחרים צנועים וחוטבי עצים, שחיו בהרמוניה עם שכניהם המוסלמים. בנוף הזה – מקומם המשוער של שבטי ישראל האבודים –ׁ נולד יונה צבר. יהודי זאכו עלו עם העולים מעיראק לישראל. כמעט בן לילה נידונו תרבותם ושפתם לכליה.
גן העדן של אבי מגולל את חיפושיו של הבן אחר קורות אביו. בחיפושיו מעורר אריאל צבר לחיים את זאכו העתיקה, ומתאר את חיי משפחתו בסאגה בת אלף השנים של הישרדות יהודי המזרח בארצות האיסלאם. הוא מציג את אבי סבו המיסטיקן, צַבַּע הבדים של הכפר ביום ותלמיד חכם בלילות בבית הכנסת של זאכו; את סבתו, הגיבורה הנעלמה, שמאז נעוריה אינה מצליחה להתאושש מחטיפת בתה התינוקת; את סבו רחמים, הסוחר הממולח שהעוני והדעות הקדומות כלפי הכורדים בישראל שברו את רוחו; ואת אביו, יונה הצעיר, החוגג את בר המצווה האחרון בזאכו לפני הגירוש מגן עדן.
יונה עוזר לפרנסת המשפחה ולומד בערב. אחרי הצבא הוא מגיע לאוניברסיטה העברית. מוריו מגלים שהוא יודע ארמית, וכך נפתחת לפניו הדרך ללימודים גבוהים בארצות הברית, שם נעשה ברבות הימים לפרופסור ולנושא כליה של תרבות השפה הארמית.
אריאל צבר הוא עיתונאי שמאמריו התפרסמו ב"ניו-יורק טיימס", ב"כריסטיאן סיינס מוניטור" ובכתבי עת רבים. עם צאתו לאור בארצות הברית זכה הספר בפרסים רבים, ובהם ב"פרס המבקרים הלאומי האמריקאי".
קישור לראיון עם אריאל צבר בעיתון "הארץ"
יצירת מופת ספרותית. צבר מצטיין בכתיבה קולחת וזורמת המצליחה ללכוד רגעים נדירים של רגש ותחושה. יכולתו המרשימה לקחת את הקורא בין בקתותיה הנוטות לנפול של זאכו, הדירות החנוקות של שכונת הקטמונים בירושלים ואולמות ההרצאות של האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית ראויה לציון. הודות לרגישותו המיוחדת הקורא מתוודע לניואנסים חברתיים, לתחושות ולכמיהות ליבם של גיבורי הספר. אט אט נרקם לנגד עיניו אריג מפואר המחבר יחדיו אנשים, היסטוריה ותרבות, שעד כה לא לקחו חלק של ממש בשיח התרבותי בישראל, אלא להפך נדחקו לשוליים תוך שהם מתוייגים כתרבות נחותה. מלבד ההנאה הרבה שהפקתי מקריאת הספר, בסיום הקריאה נוכחתי לדעת עד כמה כתיבתו המרגשת ומלאת העניין של צבר פתחה בפני עולם לתרבות שכמעט ולא הכרתי לעומקה. ספרו של צבר הוא מעין קרן אור באפלה המראה לנו שישנן גם דרכים תרבותיות נוספות שאינן מצויות על האוטוסטרדות של תרבות המסחור המערבית. אברהם אייזן, מעל השורות לסקירה המלאה
"ספר הכתוב באופן מבריק ונוגע ללב... סיפורו הלא ייאמן של אדם הנקרע בין שלוש תרבויות. המעברים המדהימים במסע חייו של יונה צבר חושפים את השינויים בחיי המהגר בה במידה שהם מצביעים על קשייו ועל שברון לבו."
פרופ' סמי סמוחה, חתן פרס ישראל לסוציולוגיה
"את הספר הזה אפשר לקרוא כמסע שורשים של מחבר הספר, כביוגרפיה של אביו הפרופ' יונה צבר, כהיסטוריה משפחתית, כתולדותיה של עדה בישראל, כסיפור מסע והגירה, או כסיפורה של שפה המסרבת למות, 'הארמית החדשה'. זהו סיפור של חיפוש אחר הזמן האבוד מצד אחד, ומסע התקרבות של בן בוגר לאביו מצד שני. בכל אחד מרבדים שזורים אלה צפויים לקוראי הספר רגעים של נחת רוח, התרגשות ותובנה... זהו סיפור שדורות של מהגרים יכלו ויוכלו להזדהות עמו. אחרים יזדהו עם הרובד הפסיכולוגי שבניסיון של בן להתקרב ולהבין את אביו, ולגשר על הפערים המפרידים ביניהם... אריאל צבר טווה ביוגרפיה שלמה והצליח להביא לקוראיו את אביו כאישיות מרתקת ומיוחדת, שמתעלה מעל לתכתיבי זמן ומקום."
עמיה ליבליך, הארץ
"הדבר האחרון שאותו יכול היה המחבר לתאר לעצמו הוא כי יום אחד יכתוב ספר על אביו, שכן בהיותו נער אביו 'חי לו בעולמו שלו, ואני בעולמי שלי'. ומשנכתב, הרי שנוצר לא סתם ספר, אלא ספר שכולו הזדהות, געגועים ופיוס... הספר מעניין ואף חשוב."
יואל כהן, לאשה
"ספר מרתק, שעורך לנו היכרות עם קהילה נפלאה... נכנסתי אליו כאשר כל מה שאני יודעת על המושג 'כורדי' שייך ללקסיקון הקללות שלי ויצאתי מרוויחה עולם ומלואו."
אירית ישראלי, שישי בגולן - קצרין
שם הספר: | גן העדן של אבי |
---|---|
שם הספר בלועזית: | My Father's Paradise |
הוצאה לאור: | הוצאת שוקן |
בשיתוף עם: | מבצע לעידוד השוהים בבידוד |
נושאים: | |
הופעה: | 2009 |
שפה: | אנגלית |
דאנאקוד: | 40-10162 |
---|---|
דאנאקוד דיגיטלי: | 40-9010162 |
ISBN: | 978-965-19-0772-2 |
פורמט: | 13.5X21 |
מס' עמודים: | 352 |
משקל: | 420 גרי |