בכרך זה נאספו מכתבים שכתב עגנון לאשתו אסתר ואחדים ממכתביה אליו בין השנים תרפ"ד-תרצ"א (1931-1924). מתוך המכתבים עולה סיפורה של תקופה בחייו, שבחלקים ממנה חי בגפו, בארץ־ישראל ובגרמניה, רחוק מאשתו ומשני ילדיו.
במהלך שנים אלה עוברת משפחתו של עגנון טלטולים רבים: שרֵפת הבית וכתבי יד שטרם ראו אור בבאד הומבורג בשנת תרפ"ד, רעידת אדמה הפוגעת בביתם בארץ בשנת תרפ"ז, והשוד שערכו פורעים ערבים בביתם בתלפיות במאורעות תרפ"ט.
למרות האירועים התמיד עגנון ביצירתו הספרותית, ובשנים אלה סיים את הכנת שלושת הכרכים הראשונים של כתביו וליווה את הוצאתם לאור בהוצאת שוקן בגרמניה.
ש"י עגנון הוא חתן פרס נובל לספרות לשנת 1966.
עמודים מהספר
