לאחר שנות נדודים כאביון עיוור מגיע אדיפוס לחורשת האריניות בפרוורי אתונה. במקום זה משתנה גורלו מקללה לחסד. תסאוס מלך אתונה מעניק לו מחסה, והוא זוכה למעמד של קדוש וגיבור מקומי, אשר יגן מקברו על העיר. ביום רב־אירועים של חרון ואהבה מסלק אדיפוס את חשבונותיו עם קראון ובניו שנידו אותו, מעתיר אהבה על בנותיו ששמרו לו אמונים, וכורת ברית ידידות עם תסאוס מגינו. ואז האלים עצמם קוראים לו לשוב אליהם בדרך מופלאה ומסתורית.
אדיפוס בקולונוס היא הטרגדיה האחרונה שכתב סופוקלס, והיא דומה במידה רבה למלך ליר מאת שקספיר. בשתי היצירות הללו נערך דיון נוקב ונסער על מקומו של האדם בעולם, וערכים של כוח ואהבה נבחנים מנקודת ראות של הגיבור העומד מעבר לפוליטי ועל סף המוות.
זהו הספר השמונה־עשר בסדרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יווניים. המתרגם הוסיף מבוא נרחב והערות, וכן נספח ובו תרגום ההימנון ההומרי לאפולון.
עמודים מהספר
