תמול שלשום

"רומן נפלא...ההרגשה היא של שהייה במחיצתו של גאון, אמן שאין מושלו, שיהיה לך מכאן והלאה דוגמא ומופת, ולעולם לא תצליח להתקרב אל רום קרסוליו."
מאיר שלו, ידיעות אחרונות

"בין הרומאנים הגדולים שנכתבו על אדמת ישראל במאה השנים האחרונות."
עלי יסיף, הארץ

"אני שולח לך איגרת כבוד צנועה מן הארץ, ממי שקרא את סיפורך ודבק בו לאהבה."
משה סקאל, הארץ

"באומץ וביצירתיות נדירה עוסק 'תמול שלשום' באחד הנושאים המרכזיים של הספרות העברית החדשה: נטישת מולדת אחת למען מולדת חדשה, נושא שנשאר רלוונטי עד עצם היום הזה. יתרה מזאת, הרומן נותן ייצוג לזרמים השונים ביהדות, שכוחם לא תש והם נוכחים גם במציאות של ראשית המאה ה-21."
ידיעות אחרונות

"כל מה שריאליסטי ברומן הזה הוא נפלא, כולל כל תיאור ההוויה התל-אביבית והירושלמית."
מנחם בן, מעריב

"לדעתי זהו הרומן הכי מעמיק שנכתב על החיים בארץ. 'תמול שלשום' יצא לאור בשנה שבה נולדתי, 1945. ומתרכז סביב חייו של גיבור הספר, יצחק קומר, מעלייתו לארץ ישראל ועד למותו בה, בתקופת העלייה השנייה. הרומן כולל, כמו רבות מיצירותיו של עגנון, התייחסויות לתנ"ך, לספרות החכמים על רבדיה השונים, ולספרות החסידית והעממית היהודית לדורותיה."

חיים באר, גלובס

"רומן שעוסק במפגש של האדם היהודי, אבל הפעם עם החילוניות וארץ ישראל. לטעמי הוא רומן שנכתב ברוח הקודש: יפה ומדויק כל כך."
חיים באר, Ynet

"אם יש ספר שאוכל לכנותו 'הרומן העברי הטוב ביותר שנכתב' או להעמידו בשורה אחת עם יצירותיהם של קפקא, גוגול, ג'ויס ואחרים, הרי זה תמול שלשום, סיפורו רב-הרבדים והממדים של המתיישב החדש בארץ ישראל, הלוא הוא יצחק קומר. דרך עיניו של האיש הצעיר הזה, מעמיד ש"י עגנון תמונת עומק על הנעשה בימי העלייה והשנייה ושל המרחק האדיר שבין יפו וירושלים. זהו רומן שאין לתוחמו: הוא נוגע בכל, מן החוכמה ועד למיסטיקה, מן ההומור ועד למוות הטראגי, מן היומיום ועד לנשגב ומן האנושי עד לאנושי מדי."
יהודה ויזן, וואלה

Agnon is one of our genius writers; it is a book that I"
"appreciate very much.
אלון חילו, THE JERUSALEM POST

"לראות כמה חתן פרס נובל לא מפחיד כמו שלימדו אותנו בתיכון."
ידיעות ירושלים

"תמול שלשום של ש"י עגנון, ספר למחפש בקו שבין תל אביב לירושלים, ספר למחפש בכלל."
ירושלים TIMEOUT

"תמול שלשום הוא הרומן שקראתי הכי הרבה פעמים בחיי, ובכל זאת מעולם לא הצלחתי ממש לשים עליו את ידי. כל ניסיון להבין אותו הוא חלקי; אתה תופס חלק אחד ומאבד אחר. דווקא פתיחת הספר היא שמאפשרת לי לנסות ולהבין את המורכבות שלו. בכל פעם שחזרתי לפתיחה פיענחתי עוד קצת מהשפה הסודית של עגנון, עוד קודים ופסוקים מהמקורות היהודיים שמסתתרים בטקסט ומרמזים על העתיד הצפוי לגיבור. אין היום בינינו מישהו שיכול להשתוות לגאוניותו של עגנון בתחום הזה. הפתיחה הזו מציבה רף כל כך גבוה, שלא נותר אלא לשוב ולהתענג עליה."

חיים באר, ידיעות אחרונות

"מה מעורר בך השראה?
תמול שלשום (ש"י עגנון)."
מאיר שלו, גלובס

"מפחיד קצת להמליץ על עגנון. הוא לא גדול, הוא מולטי-גדול. הצל שלו מתנשא מעל כולנו. ודווקא משום כך אני חושב שכדאי לכתוב על הספר הזה. קודם כול, כי אנשים שוכחים אותו. חושבים שהוא רק תהילה, לכל היותר סיפור פשוט, או ימים נוראים. ותמול שלשום הוא לא סיפור פשוט: הוא ארוך, הוא מורכב, צריך זמן להיכנס אליו. ובכל זאת לקרוא את סיפור העלייה השנייה מעיניים אחרות, דווקא בשנים הכי מהוללות. להכיר בזה שאנשים נכספו לארץ ישראל, ארץ אוטופית כלשהי, ועלו לארץ והרעב אכל אותם, ולא היו להם חברים, והדת שלהם התרופפה. לקרוא את ניפוץ החלום הזה עכשיו נראה לחלקים מאתנו בנאלי, בזמנו הוא היה יוצא דופן ופורץ גבולות. ומלבד זאת, האירוניה של עגנון שווה הכול. אולי הוא קשה, אבל תגלו אחריו מה הביא לו את פרס נובל."
יהודה גזבר, עולם קטן

רחלי אידלמן, מו"לית הוצאת שוקן, בראיון בתכניתו של גואל פינטו לציון 50 שנה לפטירתו של ש"י עגנון (החל מדקה 6:19):

https://omny.fm/shows/gam-ken-tarbut-2/17-2-2020