פֶן-פָאנג נסעה שלושת אלפים קילומטרים לחפש את מזלה בבייג'ינג, העיר הגדולה, ואין לה שום רצון לחזור לשדות הבטטה האינסופיים בכפר הולדתה. נחושה בהחלטתה לחיות חיים מודרניים ולהצליח כשחקנית וכתסריטאית עובדת פן-פאנג כמנקה בבית קולנוע. הגברים הלא-נכונים מתאהבים בה, ובעזרתם היא זוכה לתפקידי ניצבת זעירים. למחייתה היא אוגרת חבילות של אטריות UFO להכנה מהירה ומצפה לגדולות. כפי שפן-פאנג נוהגת לומר: "ממזר שמימי שברקיע, לא הגיע הזמן שיאיר לי המזל פנים?"