"שבעה נגד תבי" היא הטרגדיה היחידה ששרדה מתוך השלוש שאייסכילוס הקדיש לסיפור בית לַאיוֹס. לאחר שנוכח ששכב עם אמו, קילל אדיפוס את בניו — אֶטֶאוֹקְלֵס ופּוֹלִינֵייקֵס — שיחלקו בחרב את נכסיו ומלכותו. אטאוקלס הופך למלך תבי, ופולינייקס, שנושא לאישה את בת מלך אַרגוֹס, תוקף את תבי עם צבא ארגוס. שבעה גיבורים יוצאים כחלוץ לתקוף את שבעת שערי העיר, ואטאוקלס מפקד בעוז ובקור רוח על הגנתה. צופה מדווח לו מי משבעת האויבים מתייצב מול כל שער, והוא מציב למולו לוחם תבני. אל השער השביעי יוצא פולינייקס אחיו, ואטאוקלס מחליט לצאת ולהילחם בו — למרות הפצרות המקהלה, שמזכירה לו את האיסור לשפוך דם קרובים. הלוחמים התבנים מנצחים, העיר ניצלת, אך האחים הורגים זה את זה, ושנאתם תמה כשדמם השפוך מתמזג. "שבעה נגד תבי" היא הטרגדיה היוונית המזעזעת והכבירה ביותר על משמעות המלחמה.